ת"א
בית משפט השלום עכו
|
4958-07
28/11/2011
|
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן
|
- נגד - |
התובע:
יאסין חסן בכרי ע"י ב"כ עוה"ד ג'השאן רביע
|
הנתבע:
1. "אריה" חברה לביטוח בע"מ 2. יאסין גרניט ושיש בע"מ 3. הפניקס הישראלי 4. חב' לביטוח בע"מ
|
|
החלטה
1.התובע יליד שנת 1974, הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו כתוצאה מתאונה שהתרחשה בשעת עבודתו ביום 11.12.00 (להלן: "התאונה"(. יש לציין כי התביעה הוגשה יום לפני תום תקופת ההתיישנות.
2.לטענת התובע התאונה התרחשה שעה בה עבד כנהג ומוביל לוחות שיש על גבי משאית מ.ר. 64-127-15 (להלן "המשאית"). למשאית היה מנוף, בעזרתו פרק את לוחות השיש. מבטחת השימוש במשיאת הינה הנתבעת 1. מעבידתו של התובע באותה העת הינה הנתבעת 2 המבוטחת בביטוח חבות מעבידים על ידי הנתבעת 3.
3.על פי גרסתו של התובע לאחר שהוריד בעזרת המנוף את לוחות השיש מן המשאית, ל"סטנדים" אצל הלקוח, הכבל של המנוף נתקע בין הלוחות. בשעת הניסיון לחלץ את הכבל, המחובר למנוף, נפל לוח השיש על רגלו של התובע.
2.אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה מהווה תאונת עבודה וכי אם תתקבל גרסת התובע אזי התאונה מהווה גם תאונת דרכים על פי חוק הפלת"ד.
3.בהחלטה מיום 19.3.09, פוצל הדיון לשאלת האחריות ושאלת הנזק. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובע הוגש תצהירו וכן הותרה עדותו של מר יוסף בהג'את עסקאלה, אשר נכח על פי הנטען בשעת אירוע התאונה. מטעם הנתבעות לא הובאו עדים.
4.הנתבעות טוענות כי קיימות סתירות רבות בין הגרסאות השונות שמסר התובע באשר לאופן התרחשות התאונה ובעיקר באשר למעורבות המנוף. כמו כן קיימות לשיטתן סתירות בין גרסאותיו לגרסאות העד מטעמו.
עוד הנתבעות מציינות את הנזק הראיתי שנגרם להן כתוצאה מן השיהוי הניכר.
לשיטתן התובע לא הוכיח התרחשותה של התאונה ולא כל שכן התרחשותה בנסיבות המוות תאונת דרכים וכן לא הוכחה אחריות המעביד. כלל לא פורט במה מתבטאת אחריותה של המעבידה להתרחשות התאונה אם בכלל.
5.בכתב התביעה תיאר התובע את אופן התרחשות התאונה כדלהלן-
"10.במהלך פריקת המשטחים, הרים התובע באמצעות המנוף משטח שיש מארגז המשאית והורידו אל הקרקע בסמוך למשאית.
11.לאחר שהניח את המשטח השיש על הקרקע באמצעות המנוף, הרים התובע את המנוף אך בעת הרמת המנוף נתקע הכבל של המנוף במשטחי השיש והפילו על רגלו הימנית של התובע.
12.רגלו של התובע נתקעה מתחת למשטח השיש הכבד ואז הגיעו אנשים שהיו במקום ובמאמץ רב הזיזו את המשטח וחילצו את רגלו של התובע."
בתצהיר בו נדרש התובע לפרט את נסיבות התרחשות התאונה, הוא מצהיר-
"9.במהלך פריקת הסחורה, הרמתי באמצעות המנוף לוחות שיש מהמשאית והורדתי אותם אל הקרקע בסמוך למקום בו עמדתי.
10.לאחר שלוחות השיש הונחו על הקרקע באמצעות המנוף, הרמתי את המנוף על מנת להמשיך בפריקת הסחורה אך בעת הרמת המנוף נתקע הכבל של המנוף בלוחות השיש שפרקתי מיד לפני כן והפילם על רגלי הימנית ."
6.הנתבעות מפנות לכך כי בהודעותיו הקודמות של התובע הן למל"ל והן לגורמים הרפואיים לא הוזכר כלל המנוף. עיינתי בהודעות לגורמים הרפואיים השונים ת/2- ת/4. איני מוצאת כי קיימת שם גרסה סותרת. למעשה כל מה שרשום הוא כי הדבר ארע במהלך עבודתו וכי נפלו עליו לוחות שישי. דומה בעיני כי זה הנדרש לצורך דיון בהודעה על פגיעה בעבודה במל"ל ותעודות לנפגע בעבודה וכן כי את רופא חדר המיון כלל לא מעניין האם מנוף היה מעורב בפגיעה אם לאו. ההפך הוא. תמוה היה בעיני האם היה התובע מתחיל בעת הטיפול הרפואי בו להסביר את כל המנגנון כיצד קרה הדבר וכי המנוף היה מעורב וכי המנוע פעל או כל פרט אחר הנחוץ על מנת לקבוע משפטית האם מדובר בתאונת דרכים אם לאו, אך אין לו כל תועלת רפואית. גם אם סיפר זאת התובע, וספק אם עשה זאת, ספק רב יותר האם היה מקדיש הרופא מזמנו על מנת לרשום פרטים אלו.
7.הנתבעות טעונות כי קיימת סתירה מהותית בין גרסת התובע לבין טופס ההודעה על פגיעה בעבודה. להלן פרטי הפגיעה כמפורט בסעיף ג לטופס ההודעה על פגיעה בעבודה ת/1. –
"בעת שרצית (י) לסדר את לוחות השיש נפלו על הרגל שלי."
הנתבעות טוענות כי מדובר בגרסה שונה לחלוטין מן הגרסה אותה הציג התובע בבית המשפט. שכן, אינה כוללת את המנוף ומציינת כי התאונה ארעה שעה בה ניסה לסדר את לוחות השיש ולא שעה בה ניסה לשחרר את כבל המנוף.